בנייה טרומית פירושה הכנה של קורות בטון ופלטות בטון מסוגים שונים מחוץ לאתר הבנייה, בתנאי מעבדה ובבקרה גבוהה – והרכבה שלהן באתר הבנייה. השיטה מועדפת על מהנדסים ואדריכלים משום שהיא מאפשרת גמישות ודיוק בהתאמה לדרישותיהם, וגם על הקבלנים – בזכות החיסכון בזמן הבנייה וכתוצאה מכך גם בעלויות.
הסטיגמה הלא מוצדקת של הבנייה הטרומית
המונח "בנייה טרומית" סובל בישראל מסטיגמה שלילית, לא מעט בזכות ההיסטוריה המקומית: כדי לשכן את העליות הגדולות שהגיעו לארץ בעשורים הראשונים של המדינה, נבנו שיכונים שלמים בעיירות הפיתוח בשיטה זו. גם מרכזי קליטה בשנים מאוחרות יותר הוקמו באמצעות אתרי קרוואנים, המוגדרים כבנייה טרומית. בשנים האחרונות נבנה היישוב ניצן לטובת מפוני גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות מבתים ניידים "טרומיים".
אלא שהשיטות הטרומיות שזכורות לרעה בקרב הציבור הישראלי אינן אותן שיטות הנהוגות היום. אם פעם שימשה הבנייה הטרומית לבניית שיכונים, היום היא משמשת לבניית מגדלי יוקרה. השיטות החדשניות מוכרות בעולם היטב, מבוססות על טכנולוגיה חדשנית וירוקה ויש להן יתרונות גדולים גם בתחום הדיוק והבטיחות. יותר מכך, בתחילת 2017 אישרה גם ממשלת ישראל תוכנית כוללת לתיעוש הבנייה בארץ.
היתרונות של בנייה טרומית
עפ"י מסמך מסכם של המשרד לשיכון ובינוי משנת 2016 – "תוכנית לתיעוש ענף הבנייה בישראל", תהליך הבנייה הקונבנציונלית כרוך בבזבוז תשומות: שעות עבודה של עובדים הממתינים לציוד וחומרים או מידע, עבודה חוזרת לתיקון עבודה פגומה, הריסה ובנייה מחדש עקב שינויים בהחלטות או שימוש בתוכניות מוטעות, עיכוב בסיום עבודתם של צוותים קודמים ועוד. מחקר של המכון לחקר הבנייה בטכניון אף מצא כי לבניית מ"ר בבנייה קונבנציונלית נדרשות כ-27 שעות עבודה, ואילו לבניית מ"ר בבנייה מתועשת נדרשות כ-20 שעות עבודה. הערכות אחרות קובעות חיסכון של 30% בזמן הבנייה לעומת בנייה קונבנציונלית. על סמך המסמך המסכם של משרד השיכון והבינוי, אישרה ממשלת ישראל בתחילת 2017 תוכנית כוללת לתיעוש הבנייה בארץ.
מעבר לקיצור בזמן לטובת בנייה מהירה ובמספר הפועלים (וכאמור לחיסכון בכסף), יש יתרונות נוספים לבנייה הטרומית:
תנאי מעבדה: אלמנטי הבטון מיוצרים במפעל תחת מערכת בקרה ממוכנת ובפיקוח הנדסי הדוק של מיטב המומחים. כך ניתן לשלוט גם ברמת הגימור והדיוק, כך שהמוצר מגיע לאתר ברמה הגבוהה ביותר.
ידידותית לסביבה:תנאי המעבדה מונעים את זיהום הסביבה באבק ולכלוך, שמאפיינים בנייה בשטח. כך גם נחסך הצורך בהצבת אמצעים שיטהרו את האוויר ויקלו על החיים של דיירי הסביבה.
מניעת סיכונים: בשנים האחרונות אנחנו שומעים על תאונות עבודה רבות ועל סיכון רב לפועלים באתרי הבנייה. הכנת אלמנטים שלמים במפעל ללא סיכונים לפועלים היא יתרון נוסף של הבנייה הטרומית.
חוזק:שיטת הדריכה וזיון הבטון בצורה מבוקרת ומפוקחת מבטיחה חוזק וכוח נשיאה גבוה במיוחד של הסגמנטים המיוצרים במפעל.
סוגי בנייה טרומית
יש מספר רמות לבנייה טרומית, בהתאם להעדפת אנשי התכנון. המשותף לכולן הוא רמת ביצוע ובטיחות גבוהות ודיוק מרבי.
– ייצור רכיבי השלד, כמו קורות בטון, עמודים או לוח"דים (ספנקריט) בתוך המפעל, שינוע שלהם לאתר הבנייה והרכבה בשטח.
– ייצור קירות מוכנים, כולל נקודות חשמל, רצפה ותקרה – שינוע לשטח והרכבה.
– ייצור חדרים שלמים, כולל התקנה תשתיות ולמעשה ייצור של מבני מוגמר.
הידעתם?
כבר בעת העתיקה הכינו אומנים בבתי המלאכה שלהם רכיבים שונים לבניין. ההתפתחות המשמעותית בבנייה טרומית ותעשייתית החלה בתקופת המהפכה התעשייתית באנגליה. המבנה הראשון שכל האלמנטים שהרכיבו אותו יוצרו בבית החרושת היה ארמון הבדולח בלונדון, שבנה ג'וזף פקסטון ב-1851. רק במחצית המאה ה-20 בנייה טרומית תפסה תאוצה כתחליף לבנייה קונבנציונלית והפכה לענף תעשייתי עצמאי מקובל בעולם.
בישראל כאמור יוצרו שיכונים שלמים ואתרי קרוואנים במהלך השנים, כדי לשכן את העליות הגדולות שהגיעו לישראל מכל קצווי תבל. אולם הבנייה הטרומית שאפיינה שיכונים ואתרים אלה אינה דומה לבנייה הטרומית הקיימת היום, שיתרונותיה רבים לעומת בנייה קונבנציונלית.
בנייה טרומית היא אחת המגמות המרכזיות בענף הבנייה המודרני. השיטה, שמבוססת על ייצור אלמנטים במפעל והרכבתם באתר, מאפשרת דיוק הנדסי, חיסכון ניכר בזמן ובעלויות, ורמת איכות גבוהה. שיכון ובינוי סולל בונה נחשבת לחלוצה בתחום בישראל ומבצעת בעשורים האחרונים פרויקטים רחבי היקף בשיטה זו.
מהי בנייה טרומית?
בנייה טרומית פירושה הכנה של קורות בטון ופלטות בטון מסוגים שונים מחוץ לאתר הבנייה, בתנאי מעבדה ובבקרה גבוהה – והרכבה שלהן באתר הבנייה. השיטה מועדפת על מהנדסים ואדריכלים משום שהיא מאפשרת גמישות ודיוק בהתאמה לדרישותיהם, וגם על הקבלנים – בזכות החיסכון בזמן הבנייה וכתוצאה מכך גם בעלויות.
הסטיגמה הלא מוצדקת של הבנייה הטרומית
בנייה טרומית בישראל סובלת מסטיגמה שלילית, לא מעט בגלל ההיסטוריה המקומית: כדי לשכן את העליות הגדולות שהגיעו לארץ בעשורים הראשונים של המדינה, נבנו שיכונים שלמים בעיירות הפיתוח בשיטה זו. גם מרכזי קליטה בשנים מאוחרות יותר הוקמו באמצעות אתרי קרוואנים, המוגדרים כבנייה טרומית. בשנים האחרונות נבנה היישוב ניצן לטובת מפוני גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות מבתים ניידים "טרומיים".
אלא שהשיטות הטרומיות שזכורות לרעה בקרב הציבור הישראלי אינן אותן שיטות הנהוגות היום. אם פעם שימשה הבנייה הטרומית לבניית שיכונים, היום היא משמשת לבניית מגדלי יוקרה. השיטות החדשניות מוכרות בעולם היטב, מבוססות על טכנולוגיה חדשנית וירוקה ויש להן יתרונות גדולים גם בתחום הדיוק והבטיחות. יותר מכך, בתחילת 2017 אישרה גם ממשלת ישראל תוכנית כוללת לתיעוש הבנייה בארץ.
היתרונות של בניה טרומית
עפ"י מסמך מסכם של המשרד לשיכון ובינוי משנת 2016 – "תוכנית לתיעוש ענף הבנייה בישראל", תהליך הבנייה הקונבנציונלית כרוך בבזבוז תשומות: שעות עבודה של עובדים הממתינים לציוד וחומרים או מידע, עבודה חוזרת לתיקון עבודה פגומה, הריסה ובנייה מחדש עקב שינויים בהחלטות או שימוש בתוכניות מוטעות, עיכוב בסיום עבודתם של צוותים קודמים ועוד.
מחקר של המכון לחקר הבנייה בטכניון אף מצא כי לבניית מ"ר בבנייה קונבנציונלית נדרשות כ-27 שעות עבודה, ואילו לבניית מ"ר בבנייה מתועשת נדרשות כ-20 שעות עבודה. הערכות אחרות קובעות חיסכון של 30% בזמן הבנייה לעומת בנייה קונבנציונלית.
מעבר לקיצור בזמן לטובת בנייה מהירה ובמספר הפועלים (וכאמור לחיסכון בכסף), יש יתרונות נוספים לבנייה הטרומית:
- תנאי מעבדה: אלמנטי הבטון מיוצרים במפעל תחת מערכת בקרה ממוכנת ובפיקוח הנדסי הדוק של מיטב המומחים. כך ניתן לשלוט גם ברמת הגימור והדיוק, כך שהמוצר מגיע לאתר ברמה הגבוהה ביותר.
- ידידותית לסביבה: תנאי המעבדה מונעים את זיהום הסביבה באבק ולכלוך, שמאפיינים בנייה בשטח. כך גם נחסך הצורך בהצבת אמצעים שיטהרו את האוויר ויקלו על החיים של דיירי הסביבה.
- מניעת סיכונים: בשנים האחרונות אנחנו שומעים על תאונות עבודה רבות ועל סיכון רב לפועלים באתרי הבנייה. הכנת אלמנטים שלמים במפעל ללא סיכונים לפועלים היא יתרון נוסף של הבנייה הטרומית.
- חוזק: שיטת הדריכה וזיון הבטון בצורה מבוקרת ומפוקחת מבטיחה חוזק וכוח נשיאה גבוה במיוחד של הסגמנטים המיוצרים במפעל.
מה יצא מזה לדיירים וליזמים?
- זמני אכלוס קצרים יותר – פרויקטים נסגרים מהר יותר והכניסה לבית מוקדמת.
- איכות חיים גבוהה – מבנים מתוכננים ומבוצעים בדיוק הנדסי, מה שמפחית ליקויים עתידיים.
- ערך נדל"ן – בניינים שנבנו בבנייה מתועשת נהנים מתדמית חדשנית ובטוחה.
השוואה בין שיטות בנייה
|
בנייה קונבנציונלית |
בנייה טרומית |
| זמן ביצוע ממוצע |
ארוך, (כ-18 חודשים לבניין בן 7-9 קומות) |
קצר יותר (15 חודשים לאותו היקף) |
| איכות ובקרה |
משתנה, מושפעת מתנאי השטח |
אחידה, תנאי מעבדה |
| בטיחות |
סיכון גבוה יותר לפועלים |
סיכון מופחת – חלקים מיוצרים במפעל |
| השפעה סביבתית |
אבק, לכלוך ורעש |
ידידותית יותר לסביבה |
יתרונות בולטים
- קיצור משמעותי בזמן ביצוע.
- איכות ובקרה גבוהה בתנאי מעבדה.
- בטיחות משופרת לפועלים.
- שמירה על הסביבה והפחתת מטרדים.
- חוזק מבני גבוה.
נקודות שכדאי להביא בחשבון
- נדרש תכנון מוקדם ומדויק כבר בשלבי התכנון.
- יש צורך בהיערכות לוגיסטית לשינוע רכיבים גדולים מהמפעל לאתר.
נקודות אלו אינן מהוות חסרונות מהותיים אלא היבטים תכנוניים ולוגיסטיים שניתן לנהל בצורה מקצועית – תחום שבו סולל בונה מתמחה ומספקת פתרונות מלאים.
סוגי בנייה טרומית
- ייצור רכיבי השלד, כמו קורות בטון, עמודים או לוח"דים (ספנקריט) בתוך המפעל, שינוע שלהם לאתר הבנייה והרכבה בשטח.
- ייצור קירות מוכנים, כולל נקודות חשמל, רצפה ותקרה – שינוע לשטח והרכבה.
- ייצור חדרים שלמים, כולל התקנה תשתיות ולמעשה ייצור של מבני מוגמר.
בנייה טרומית למגורים
בנייה טרומית למגורים משתלבת כיום גם בפרויקטים של בניינים רבי קומות, כאשר חלק מרכיבי השלד והמבנה מיוצרים מראש ומורכבים באתר בהתאם לתכנון הפרויקט. השיטה מתאימה במיוחד לפרויקטים שבהם נדרשת חזרתיות בין קומות ויחידות, לצד שמירה על התאמה לדרישות האדריכליות וההנדסיות של המבנה.
בפרויקטי מגורים ניתן לשלב, בהתאם לתכנון, אלמנטים טרומיים שונים כחלק ממערך הבנייה, בהתאם למאפייני הפרויקט ולדרישותיו ההנדסיות. כך ניתן ליישם את הבנייה הטרומית גם בבנייה למגורים, מבלי להרחיב את המקטע להסברים מפורטים על רכיבים או פתרונות שעלולים לחפוף לתכנים בעמודים אחרים.
מהשיכונים למגדלי יוקרה
המעבר לשימוש בבנייה טרומית ניכר במיוחד בפרויקטים רבי־קומות. בבדיקה שנערכה במשרד השיכון נמצא כי בבניינים מעל 21 קומות ישנו שימוש כמעט מוחלט בבנייה מתועשת, וגם בבניינים בני 10 קומות ומעלה המגמה מתרחבת. לדוגמה, מבנה בן 7-9 קומות שנבנה בבנייה קונבנציונלית יארך בממוצע 18 חודשים, בעוד שבבניה טרומית מבוססת בטון – כ־15 חודשים בלבד.
פרויקטים בולטים בארץ
מגדלי משרדים
גשרים
גשר ההסתדרות בחיפה, גשר בגבעתיים ועוד – כולם הוקמו באמצעות קורות דרוכות בחתכים ואורכים משתנים.
תשתיות
שימוש באדני רכבת, טריבונות לאצטדיונים, קירות קרקע משוריינת ופרויקטים כמו הרכבת הקלה בת"א.
מרכזים לוגיסטיים
מרכזים לוגיסטיים של חברות מובילות מתחומי הרכב, התרופות והמזון שנבנו בבניה טרומית.
פרויקטים מהעולם
- ארמון הבדולח בלונדון (1851): המבנה הראשון שכל רכיביו יוצרו במפעל, ונחשב ציון דרך בהתפתחות השיטה.
- הביטאט 67 במונטריאול (1967): פרויקט מגורים ייחודי בתכנונו של האדריכל הישראלי־קנדי משה ספדיה, המדמה כפר ים תיכוני מודרני, תוך שימוש נרחב בשיטות טרומיות. הקומפלקס הורכב ממודולים מוכנים מראש והפך לאחד מסמליה האדריכליים של העיר שהורכבו ממודולים מוכנים מראש, והפך לאחד מסמליה האדריכליים של העיר.
מבט היסטורי
כבר בעת העתיקה הכינו אומנים בבתי המלאכה רכיבים לבניין. עם המהפכה התעשייתית באנגליה התחום קיבל תאוצה משמעותית, ועם הזמן הפכה הבנייה הטרומית לאחת השיטות המקובלות בעולם בזכות דיוק, חיסכון ובטיחות.
שאלות נפוצות בנושא בנייה טרומית
מהם היתרונות המרכזיים של בנייה טרומית?
חיסכון משמעותי בזמן ובעלויות, דיוק הנדסי גבוה בתנאי מעבדה, בטיחות משופרת לפועלים והשפעה סביבתית מופחתת.
כמה זמן חוסכת בנייה טרומית לעומת בנייה קונבנציונלית?
לפי מחקר הטכניון, כ-20 שעות עבודה למ"ר בבנייה מתועשת לעומת כ-27 שעות בבנייה קונבנציונלית – חיסכון מוערך של כ-30% בזמן הבנייה.
האם בנייה טרומית מתאימה לבניינים גבוהים?
כן. בבניינים מעל 21 קומות נמצא שימוש כמעט מוחלט בבנייה מתועשת בישראל, והמגמה מתרחבת גם בבניינים בני 10 קומות ומעלה.
בנייה טרומית – לסיכום
הבנייה הטרומית אינה רק שיטה – היא מהפכה של ממש בבנייה המודרנית. שיכון ובינוי סולל בונה היא חלוצה בישראל בתחום זה, עם ניסיון עשיר במבנים תעשייתיים, מגדלים, גשרים ותשתיות.
מעוניינים לשלב פתרונות בנייה טרומית בפרויקט שלכם? צרו קשר עם סולל בונה וגלו איך אפשר להפוך רעיון לבניין, בצורה חכמה, מדויקת ומהירה.
